באותו לילה קר ואפל ב-12 לדצמבר, העיתונאית של המועדון לא הרגישה במיטבה. בתור בונוס, גם הרשמקול וגם המצלמה סירבו לשתף פעולה. לכן, אבקש את סליחתכם ואת סליחת הלהקה על ראיון עקום במקצת. 

ותודה לכל אלה שעזרו לי באותו ערב. 

להקת Splipt החלה את דרכה לפני זמן קצר יחסית ולמרות שההרכב קיים כבר ארבע שנים הם החלו להופיע רק לפני כחודשיים. 
רוח של שינויים נושבת על ה"ספליפטים" – אלכס, איבן ועמי – וייתכן מאוד שהלהקה שקהל ה"פטיפון" שמע באותו ערבבדרך לשנות את הסטליסט, סגנונה המוסיקלי ואולי אף את שמה. 

לפני ההופעה, סולן הלהקה אלכסנדר שוורצקוף ניסה במשך דקות ארוכות להחיות את הרשמקול העיקש... 

למה השם המסובך והקשה כל-כך לביטוי - "ספליפט"? 

אלכס: אני לא באמת יכול להגיד למה בחרנו בו. זה התחיל מהמילה האנגלית "split", כלומר סדק, התפלגות, אבל עקרונית אנחנו מעוניינים להחליף אותו בהקדם. הלהקה נכנסת לעידן חדש של יצירה, אנחנו עובדים על חומר חדש שנשמע אחרת ושם הלהקה צריך להתאים לסגנון החדש. נו ובנוסף לזה כבר קיבלנו תלונות על קושי הביטוי של השם. 

איך הייתם מגדירים את הסגנון שלכם? 

אלכס: זאת לא שאלה פשוטה, אבל הדבר הראשון שבא לראש זה "אלטרנטיב". 

שוב פעם המילה הזאת אלטרנטיב. אלטרנטיבה למה בדיוק? 

אלכס: כן, אני יודע שהמונח מאוד נפוץ אבל לפעמים קשה לדבוק בסגנון אחד מוגדר. למשל, אפשר להגיד שכרגע אנחנו מנגנים "ניו מטאל", אבל אנחנו רוצים להחליף סגנון, למצוא משהו חדש, מקורי. אני חושב שה"ניו מטאל" נמצא בשלבי גסיסה, מה גם שאנחנו התבגרנו והוא כבר לא כל-כך מעניין אותנו. אני לא רוצה לקרוא למוסיקה שלנו "מטאל", היא נוטה יותר לכיוון הרוק האלטרנטיבי. 

מה הייתם רוצים להגיד לקוראינו? 

אלכס: שאנחנו פה, ושבאנו לתת לאנשים מוסיקה ולשבור את המחסומים בין הסגנונות. אנחנו רוצים שיקשיבו לנו אנשים שאוהבים ראפ, פופ, מטאל.... הגיע הזמן שהקהל הישראלי יתחיל להיות יותר פעיל. לדוגמא: כאשר אנחנו מארגנים הופעה, אנחנו מזמינים בין 30 ל-40 איש באופן אישי, מהם יבואו במקרה הטוב 15 איש. אנשים נהיו עצלנים לצערי. 
מה גם, שרוב הלהקות בישראל לא יכולות להרשות לעצמן לעשות הקלטה מקצועית ואיכותית, הדברים האלה עולים המון כסף ולכן רוב הזמן ההזדמנות היחידה לשמוע את כל החומרים האלה היא בהופעה בלבד. 

למה אתם לא נמצאים ברשימת הלהקות של המועדון? 

אלכס: אם בכנות אז פשוט עוד לא הספקנו להרשם. 

כמו הרבה להקות ישראליות אחרות, אתם שרים באנגלית. 

אלכס: אני חושב שלשיר באנגלית זאת דרך טובה להעביר את הרעיונות שלנו לקהל יותר רחב. למה להגביל את עצמך רק לקהל דובר רוסית/עברית? 

איך הרכבתם את הלהקה? 

אלכס: הכל נורא פשוט: אני והגיטריסט בני דודים, לאחר מאמצים כבירים מצאנו מתופף. דרך אגב, כרגע אנחנו מחפשים בסיסט... 

מה אתם עושים אחרי הופעה, בדרך-כלל? 

אלכס: ובכן, קודם כל צריך להתאוורר קצת. אחר-כך אנחנו מציינים את המאורע בדרך זו או אחרת. בכלל, הגיטריסט שלנו נוטה לדהור מיד הביתה כי יש לו ילד בן 5 בבית. 

ואשתו מגיעה להופעות? 

אלכס: כן, בדרך-כלל, אבל הפעם במקומה הגיעו שתי אמהות בבת אחת. 

ואיך הן מקבלות את המוסיקה? 

אלכס: הן רחוקות מהסגנון ה"כבד" שלנו, אבל הן הסתגלו ולכאורה אפילו נהנות קצת. 

מה הן התוכניות שלכם לעתיד? 

אלכס: אנחנו שואפים לכתוב כמה שיותר חומר, להקליט אותו בצורה הטובה ביותר ולנסות לדחוק אותו קדימה איכשהו. ברור שהיינו שמחים לצאת לעולם הרחב. וגם נעשה זאת בסופו של דבר! 

מאיפה האופטימיות הזאת? 

אלכס: אמונה, בטחון עצמי והרצון להתקדם ורק להתקדם! 

16.12.08 סינדי ריבלסקי